רד"ק על בראשית ל׳:ל״ז

37 וַיִּקַּח וְגוֹ׳. לֹא עָשָׂה יַעֲקֹב זֶה בַּשָּׁנָה רִאשׁוֹנָה אֶלָּא מִמֶּנָּה וָאֵילָךְ, וְהַמַּקְלוֹת לֹא הָיָה מֵשִׂים לְצֹאן לָבָן, כִּי אִם לְחֶלְקוֹ הַמַּגִּיעוֹ מִן הַנּוֹלָדִים בַּשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהֵם עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּטְלוּאִים, וּלְאוֹתָם שֶׁהָיוּ שֶׁלּוֹ הָיָה מֵשִׂים הַמַּקְלוֹת כְּדֵי שֶׁלֹּא יוֹלִידוּ אֶלָּא כִּדְמוּת הַפְּצָלוֹת, שֶׁאִם הָיוּ מוֹלִידִים צֹאן יַעֲקֹב עִזִּים שֶׁלֹּא הָיוּ נְקֻדִּים וּטְלֻאִים יַחְשְׁדֶנּוּ לָבָן כִּי גְּנָבָם יַעֲקֹב מֵהַצֹּאן שֶׁלּוֹ. כֵּן פֵּרֵשׁ אֲדֹנִי אָבִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כִּי רַבִּים תְּמֵהִים עַל יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁהָיָה צַדִּיק אֵיךְ הָיָה עוֹשֶׂה דְּבַר רְמָאוּת בְּצֹאן לָבָן לְהַרְבּוֹת חֶלְקוֹ.

38 לִבְנֶה. הוּא עֵץ שֶׁגִּזְרָתוֹ לָבָן, וְלָקַח אוֹתוֹ כְּדֵי לִפְצֹל הַפְּצָלוֹת בְּעוֹדוֹ לַח, וְכֵן לָקַח מַקְּלוֹת לוּז וְעַרְמוֹן לַחִים, כִּי אֵלּוּ יִהְיֶה מַחְשׂוֹפָם לָבָן יוֹתֵר מֵאֲחֵרִים, וְכַאֲשֶׁר הָיָה מֵסִיר הַקְּלִפּוֹת נִשְׁאֲרוּ מְקוֹמוֹתֵיהֶם חֲשׂוּפוֹת וְהֵם לְבָנוֹת, וְהַפִּצּוּל הוּא הֲסָרַת הַקְּלִפָּה. וְלוּז וְעַרְמוֹן יְדוּעִים.